לעומר היקר שלום
אני מודה לך על שאלותיך הענייניות. אני נגד הכרייה ב"שדה בריר". לפני שאפרט את הסיבות להתנגדותי למכרה, אומר כי יש לי פינה חמה בלב לעובדי מפעלי ים המלח (של כי"ל) אשר מתנדבים בערד במועדון אקי"ם המיועד לאנשים הלוקים בפיגור, ועל התמיכה הכספית במועדון ובפרויקטים נוספים המקדמים אוכלוסיות חלשות. מלבד זאת אני מוקיר את תרומתה של כי"ל לתעסוקה בנגב. ועתה אפרט את הסיבות להתנגדותי הנחרצת למכרה דה בריר: משרד הבריאות קבע: המכרה יגרום לתמותה ותחלואה בערד ובסביבותיה!!! מדובר לא בסתם אבק, אלא אבק דק מאוד, 2.5. מיקרון אשר מקרין קרינת אלפא שהיא קרינה רדיואקטיבית מסרטנת ודאית. האבק ננשם ומגיע לעומק הריאה ואינו יוצא משם. מרגע זה ואילך הוא מקרין קרינה פנימית שגורמת לסרטן הריאה. על פי חוות הדעת של משרד הבריאות שנכתבה על ידי אנשי המקצוע הבכירים ביותר בנושא בריאות הציבור : ד"ר בר-חנא וד"ר דובנוב תהיה תמותה של 7 אנשים בערד כתוצאה מהמכרה ותוספת תחלואה משמעותית ובעיקר בקרב האוכלויות הרגישות: ילדים, כן ילדים!, וכן חולים במחלות הריאה שהם רבים כל כך בערד. אני ממליץ לך בכל לבי להכנס אל חוות הדעת של משרד הבריאות בקישור הבא http://nobarir.com/~files/block/3917/80E.pdf
בחוות הדעת תוכל גם למצוא התייחסויות רבות לחוות הדעת של המומחה שכתב בשכר חוות דעת מטעם יזמי הכרייה.
חשוב שתדע: תסקיר ההשפעה על הסביבה אינו נותן תמונה אמינה על מה שבאמת יהיה, הוא מבוסס על מודל שאינו מעודכן מלפני 18 שנים, לא פחות! והוא אינו כולל התייחסות לגורמי הסיכון האמיתיים אשר מכיל אבק המכרה. הוא מתיחס אל אבק המכרה כאל אבק רגיל. האם אין זו זריית אבק בעינינו? ולגבי כרייה נסיונית: כדי לקבל תמונת אמת מהניסיון יש צורך לכרייה בסדר גודל גדול, להעמיס כמות נכבדת של פוספט, לשנע בדרכים וליצור שטח מופר נרחב כפי שקיים בכל מכרה פוספט. זה אומר ממש להקים מכרה. מי שנשם חלקיקים רדיואקטיביים בכרייה הנסיונית עלול לחלות בסרטן שנים לאחר שהכרייה תוכתר בהצלחה. במהלך הכרייה הנסיונית ייעשה מאמץ אדיר להרטיב כמה שיותר את הקרקע, אך כפי שכותב לקסי בהמשך אין שום סיכוי שירטיבו 36 אלף טון ביממה במשך 25 שנה. סיבות נוספות להתנגדותי למכרה קשורות בפגיעה הנופית הבלתי ניתנת לתיקון, והתמונות באתר הזה אינן משקפות את המציאות אותה אני מכיר מהשטח. העיר תושפע ותיפגע מהמכרה באופן מובהק ובפנים רבות, וזאת הבינו הציבור וראשי העיר עוד לפני חוות הדעת הברורה של משרד הבריאות.
בכבוד רב מאיתן 052-8534317

נהנתי מהמאמר.
העדות לאיכות המאמר היא מספר התגובות – הרבה מעל לרוב המאמרים באתר.
הלוואי עלי יכולת כזו.

ראשית לעניין התסקיר של גיאו-פרוספקט. כל המתנגדים שוללים את התסקיר מכיוון שרותם אמפרט שילמה עבורו. מה רציתם, שגיאו-פרוספקט יתנדבו? ומה לגבי שאת המחקרים שפורסמו? גם עבורם שילמו.
אם רוצים להתנגד למחקר יש לבסס את ההתנגדות על עובדות או מסקנות במחקר עצמו. אפשר שיש כאלו, אבל טרם ראיתי.

דב פוניו מדבר על רבק שעולה לגובה של 300 מ'.
אורי יסעור עונה שהאבק לא עולה לגובה כזה בגלל שיטת פיצוץ שונה, ולזה דב לא מתייחס.
לי לא ברורה האמת. אם דב צודק הרי שמדובר בבעיה קשה, כי הרוח שעליו מבוסס המחקר של גיאו-פרוספקט נמדדה בגובה של 10 מטר.

ברכה רודד מצירה על העדר מקורות. בוודאי ברכה, זה מאמר דיעה ולא מאמר אקדמי. אני בטוח שיש אפשרות למצוא את המחקרים שערכו משרדי הממשלה השונים. נתונים מטאורולוגיים יהיו זמינים לכל החל מתחילת 2012, ואז אפשר יהיה לערער או לאמת את יסודות התסקיר.

יעקב לקס חושש מסרטן כתוצאה מהאבק. הטיעון הזה לא ברור לי. מדוע שאבק יגרום לסרטן? האם יש עדות על חקלאים (למשל בדואים) שחולים בסרטן יותר מהאוכלוסיה העירונית? הרי הם חשופים להרבה אבק.
הדוגמה של הבדואים דווקא מצויינת: הם חיים באיזור ומקימים כמויות גדולות של אבק. הכמויות שעליהם מדבר יעקב רלוונטיות לערד, אבל לא לבדואים. האבק נשאר בסביבתם והם נושמים אותו. שוב: יש או אין עדויות לעליה בסרטן אצלם? אם אין, כנראה שאבק לא מסרטן מספיק.
אם אין בערד סרטן שמקורו בגז הראדון, נראה לי שבסיכוי לחלות בסרטן מאבק אינו סביר, ובמיוחד מאבק שנמצא מספר קילומטרים מהאיזור.
אני אכן חושש מהאבק, אבל בגלל הליכלוך בעיר. ערד עיר נקיה יחסית, ולא הייתי רוצה לראות את המצב משתנה מהותית.

לא ברורה לי ההתנגדות לניסיון. אפשר לבצע ניסיון כזה בסדר גודל קטן, ולחשב את ההשפעה עבור פיצוצים גדולים בהרבה. קוראים לזה scale-up. ברור שניסוי כזה צריך להיות מתוכנן היטב ומבוקר, אבל אני לא רואה את הביסוס העובדתי ההתנגדות שמעלה יעקב לקס.

הסיבה העיקרית להקמת המכרה, מבחינתי כתושב ערד (חדש, קצת יותר מ-20 שנה) היא מקומות עבודה והשקעה בקהילה.

שוב תודה לדורון ולעונים,
עומר.

יעקב,

כמעט מאז קום מדינת ישראל מתבצעת כרייה מסודרת בנגב וטרם נמצאו נתונים כלשהם על הבדל בתחלואה בין עובדי החברה לבין יתר הקהילה החיה בנגב.

בל נשכח גם שחלק ניכר מעובדי החברה מהווים את אותה קהילה, עובדים הנמצאים גם במכרות עצמם.

המרחק בין העיר ערד לבין נקודת הקיצון הקרובה ביותר של שדה בריר הוא 4 ק"מ. על פי התסקיר, שאושר על ידי המשרד לאיכות הסביבה, אותו תוכל למצוא גם באתר, ההשפעה ה מירבית של הכרייה תורגש למרחק מקסימלי של קילומטר אחד.

אנחנו חוזרים ומזמינים אותך ואת כל תושבי ערד לסיור במכרה פעיל על מנת להתרשם מקרוב בדברים.

נהנתי מהמאמר המשכיל
למה אני צריך להסתכן בכיעור הסביבה הקרובה לערד וזיהום אויר
[אולי]
אין לי כל סיבה להסכים להקמת מכרה ועדיף שלא יוקם

לדורון,
בוא ונגיד, כן, אבל במקומות אחרים, לא בקרב אוכלוסייה של 50 אלף אנשים.
כריית נסיון מסוכנת כמו הכרייה עצמה, אין הבדל!
מי שיחטוף התחלה של סרטן מכריית הנסיון יידע את זה רק שנים אחרי שה"נסיון יוכתר בהצלחה" אבל אז זה יהיה מסוכן מדי.
לא משחקים באש במאגר דלק, למרות מה שאומרים כמה מומחים שקיבלו המון כסף.

שלום אורי,
מכיון שהמכרה לא יוקם, אז כמה דברים תיאורטיים.
עד שתגיעו לעומק ולשכבות הרטובות, תציפו את כל הבקעה באבק. לפי מה שקראנו במקומות שונים הוא יזיק מאוד!
ההשוואה של שינוע 36 אלף טון ביממה (החישוב הקודם שלי התבסס על 30 שנות כרייה, הורדה ל-25 שנות כרייה מגדילה את הכמות היומית). אין מצב שתלכדו את הכמות הזו!
ובאשר לדברי דני חן באותו ראיון. כתבתי בתגובה שם, משהו כמו: "כמה נוח להסתתר מאחורי "קצרים בזמן" בכדי למנוע שאלות מביכות, נו באמת…
וגם, אני סומך יותר על דברי אשר גרינבאום בעניין ביטול הצווים מאשר על דני חן, עניין של עדיפויות באימון

תודה למשבחים ולמבקרים. דב אני מלא הערכה לעבודה שאתה עושה בקידום התיירות. לדעתי אין סתירה בין תעשיה לתיירות. אני שמח על הדו שיח שנוצר, מה שנדרש שתהיה לכולנו הסבלנות להקשיב והרצון להשתכנע מעובדות. צריך לעשות ניסיון כרייה שבו יתברר לכולנו מה ההשפעה עם בכלל על ערד והסביבה. חשוב לעבוד ביחד, רותם ותושבי ערד למען העתיד של כולנו באזור. כפי שכתבתי במאמר חשוב מאוד לא להגיד לא, בוא ונגיד כן אבל.

יעקב שלום,

בתוך השטח המופר היום (כמעט כל בקעת זוהר), המילימטרים העליונים של הקרקע, היבשים והדקים ביותר (שהרי מדובר בלס, קרקע חרסיתית ודקת גרגר), כל הזמן מפורקים על ידי נסיעת רכבים, עדרי בקר, חריש, ועוד.

הלס מתרומם לאויר, בין אם על ידי הרוח ובין אם על ידי תנועת כלי הרכב והכלים החקלאיים. כיום לא ננקטים שום אמצעים למניעת התרוממות האבק.

אנחנו אכן נשנע כמויות גדולות של חומר שיכרה במכרה, מעומק הקרקע, שם אחוזי הרטיבות גבוהים בהרבה מהרטיבות בפני הקרקע. הסלע הזה, יכרה ומיד יובל לאתר רותם ולכן לא מתייבש, כפי שקורה כיום על פני כל שטח הבקעה.

בנוסף, בתהליך הכרייה וההובלה עצמו, אנחנו נעזרים בחומרים מלכדי קרקע, הרטבה, ועוד אשר יעילותם למניעת התרוממות אבק טובה מאוד.

לגבי הצו האישי – התחייבנו כחברה לקבל צו אישי למנהל המכרה, במידה ותהיה איזושהי הפרעה או סטייה מהתקן, כפי שייקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה. תוכל לצפות בראיון עם דני חן בשבתרבות בבאר שבע שמופיע כאן באתר.

לאורי יסעור,
כמה עובדות שראוי לך לדייק בהן.
הבדואים מעלים אבק, אבל הם לא משנעים 20,000 מטרים מעוקבים של עפר ביממה. (זה נתון שחולץ ממסמך של גיאופרוספקט, מי שעושים את ה"תסקירים" עבור רותם-אמפרט).
אתם לא תרטיבו 20,000 מ"ק עפר (כ-30,000 טון) ביממה.
עניין הצוים האישיים. מישהו שאתה מכיר יותר טוב ממני, סמנכ"ל כי"ל, מר אשר גרינבאום, התלונן מעל במה נכבדה, בכנס סביבה 2020:
"גרינבאום אמר כי הגיע הזמן להפסיק את הצווים האישיים נגד מנהלי חברות, כתמריץ להגן על הסביבה. "לא נכון להעמיד לדין אישי מנכ"לים, אנחנו מנסים לשנות את החוק הזה. הוא לא מתאים למצב בו אנחנו נמצאים כיום", אמר גרינבאום."
(דה-מרקר – 22 במרס 2011).

דב שלום,

1. האדמה במפלס העליון יבשה גם היום. היא גם נחרשת, גם נוסעים עליה טנדרים וגם משמשת עדרי כבשים ואין שום טיפול. רותם אמפרט נגב מתחייבת להשתמש בתמלחת לדיכוי אבק, הרטבת דרכי הזנה וכרייה ופינוי טפלים. בנוסף, יופעלו ועדת מעקב, צו אישי למנהל המכרה ובדיקות ניטור און ליין, כולל הפסקת עבודה בתנאים קשים. המנגנון הזה יוצר כתובת אליה ניתן לפנות במידה ויש שאלות, כתובת שאינה קיימת היום.

2. פיצוץ אכן מייצר אבק באופן רגעי. מה שאתה ראית הוא פיצוץ רגיל, המבוצע ללא שימוש במערכות משוכללות (למשל, נונלים במקום פתיל רועם). את עיקר האבק מייצר הפתיל הרועם וניתן להוריד את רמות האבק בצורה משמעותית באמצעות שימוש בשיטות אחרות, כמו אלה שמיישמת רותם אמפרט נגב. כך נבדק ונמצא על ידי טובי המומחים בתחום. האבק הנוצר מפיצוץ באמצעות נונלים למשל הוא רגעי וחולף ומתנקז מהשטח תוך דקות ספורות (ואגב, אם הוא עולה לגובה, השפעתו עוד יותר מינימלית).

3. קיומו של מכרה פעיל באורון לא מרתיע ולא מפריע למטיילים בשביל ישראל, בעין ירקעם ובמכתש גדול. כך גם המטיילים בשדה הבולבוסים ואלה שמטפסים על הר צין ומבקשים לרדת במעלה עקרבים לא מרגישים בקיומו של מכרה פעיל בצין. וישנן עוד דוגמאות.
גם המחצבות בהרי הדולומיטים באיטליה אינן מונעות ממטיילים (עשרות מליונים) מלהגיע, לראות, לעשות סקי, ולטייל בכל צפון איטליה. ברצוני לומר אפוא שהכרייה בבריר לא תפריע למטיילים, ואפילו להיפך. אנשי רותם אמפרט נגב הבטיחו לך באופן אישי, דב, כי ידאגו לדרכים טובות יותר ולגישה הטובה ביותר לכל אתרי הטיולים, כולל נחל קינה. חברת רותם אמפרט נגב גם מוכנה לאמץ את נחל קינה ותבטיח כי למטיילים המגיעים לאזור לא תהיה כל הפרעה והאזור יהיה מתוחזק כראוי, כפי שהיא מתחזקת את כל האזורים בהם היא פעילה כיום.

4. אשמח שתפרט על איזו דרך אתה מדבר.

5. על פי בדיקת מומחה שמונה מטעם המשרד להגנת הסביבה, נמצא כי אין חלופות לשדה בריר. מדובר בשדה עם עתודות פוספט איכותי המיועדות לצריכה באתר רותם למשך 25 שנות הפקה וייצור. השדה ממוקם באזור שהרגישות הנופית בו אינה גבוהה, קרוב יחסית למפעלי העיבוד במישור רותם והתנובה לקמ"ר היא הגבוהה ביותר בנגב ועדיפה גם מהבחינה האקולוגית – הפרת שטח קטן יחסית על מנת להפיק כמויות גדולות של תוצרת. הרזרבות בשדה בריר תשמשנה כרזרבות עתידיות של החברה לתקופה של מעל 25 שנות הפקה. רזרבות אלו ישונעו לאתר רותם, שם יושבחו וישמשו בייצור מוצרי המשך מתוחכמים.

אורי יסעור.