הכל ברור – כל המידע על שדה בריר

מזה שנים רבות עוסקת חברת "רותם אמפרט נגב" בשיקום שטחי כריית הפוספטים. בשנים האחרונות מבוצע תהליך המשלב את השיקום כחלק מתהליך הכרייה עצמו, ומבטיח את מיזוגו של השטח בתבניות הנוף הטבעיות. שימוש בר-קיימא בשטח ושיקום טוב מאפשרים שמירה על הטבע והסביבה. בסוף הכרייה נוצרים שימושים נוספים לרווחת החברה והקהילה. 

זרחן – יסוד חיוני למערכות החיים

חברת רותם אמפרט נגב כורה מרבצים של סלעי פוספט בשלושה אתרים בנגב: מכרה אורון, מכרה צין ומכרה רותם. סלע הפוספט שקע ברחבי הנגב לפני כ-70 מיליון שנה, בקרקעית הרדודה של שולי ים תטיס אשר הציף את כל שטחי ארץ ישראל וסביבותיה. תמיסות מועשרות בזרחן, שעלו ממעמקי הים על ידי זרמי מים, אפשרו למיקרואורגניזמים (חיידקים ואצות) שונים לנצל את הזרחן לבניית גופם. לאחר מותם, הזרחן נצבר על קרקעית הים בתוספת שרידי עצמות ושיניים של דגים וזוחלים.

הזרחן הוא יסוד קריטי לחיים, והוא אחראי על כמה פעולות חיוניות בעולם הצומח והחי. בראש פעולות אלו – שימור ושימוש באנרגיה בתא ובניית עמוד השדרה של החומר התורשתי (DNA). לפיכך, לא מפתיע כי הזרחן מהווה מרכיב מרכזי בדשנים המיוצרים לחקלאות.

המקור היחיד להפקת הזרחן כיום הוא סלע הפוספט. מאחר שהזרחן בסלע אינו זמין לדישון חקלאי, הוא עובר תהליכי השבחה ועיבוד מורכבים המתבצעים במפעלי חברת רותם.

טרם הכרייה עובר כל שדה פוספטים תהליך מקדים של איתור, הגדרת כמות ואיכות, קביעת נתונים כלכליים ועוד. לאחר מכן מכינים תכניות כרייה ושיקום ומבוצע תהליך לקבלת אישורים מכמה רשויות של המדינה. תהליך השיקום נעשה תמיד בהנחיה, תאום ושיתוף פעולה של רשות הטבע והגנים וגופי הממשל השונים האמונים על הנושא.

כדי להגיע לשכבות הפוספט יש להסיר תחילה שכבות של חומר הקרוי "טפל". חומר זה אינו מכיל זרחן, אך למרות המשמעות של השם טפל – יש לו חשיבות מכרעת בתהליך שיקום המכרה.

תהליך חדש: שיקום תא השטח תוך כדי הכרייה עצמה

רותם אמפרט עוסקת מזה שנים בשיקום תאי השטח שבם מתבצעת הכרייה, מתוך הבנה עמוקה של השלכות פעילות הכרייה. בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים בפיתוח תהליך חדש, אשר במסגרתו מבוצע השיקום כחלק בלתי נפרד מתהליך הכרייה עצמו.

על מנת לשקם את השטח תוך כדי הכרייה עצמה, מסירים תחילה את הקרקע העליונה בתא השטח המתכונן לכרייה ומשמרים בתא שטח כרוי הנמצא סמוך. לאחר מכן מסירים את הטפל העליון ושופכים אותו אל תוך בור כרייה סמוך. בהמשך כורים את הפוספט (אותו מעבירים למפעלים) ומסירים את טפלי הביניים, בין שכבות הפוספט, אותם מעבירים אל תוך הבור הכרוי.

בשלב זה מתחיל שחזור ועיצוב השטח הכרוי שאליו פונו הטפלים, וזאת בהתאם למבנה השטח שקיים בסביבה, והכל על פי הנחיות אדריכל נוף. בשלבים האחרונים פורסים את הקרקע העליונה על השטח אשר "מולא" על ידי הטפלים, ומטשטשים את פני הקרקע העליונה על ידי טשטשת – דבר אשר יעלה אל פני הקרקע אבנים גדולות – וזאת לצורך האטת הסחיפה של הקרקע ומניעת הרס האזור המשוקם. בסיום התהליך, יוצרים חיבור בין השטח המשוקם לבין שטחים טבעיים הנמצאים מסביב.

השיטה של שיקום תוך כדי כרייה מאפשרת לצמצם את השטח הכרוי בזמן נתון ומבטיחה חזרה של מרקם האזור למצבו הטבעי במהירות וביעילות. אנשי החברה העוסקים בשיקום המכרות, רואים במלאכתם אמנות – שכן הם "בונים" מחדש את השטח. הם נרתמים לעבודה חשובה זו במסירות ובאהבה רבה, וגאים להציג תוצאות טובות יותר משנה לשנה.

הגיאולוגים והמהנדסים העובדים באגף חומר גלם נעזרים בתוכנות משוכללות מהטובות בעולם לצורך תכנון הכרייה והשיקום. כבר בשלב התכנון, מהנדס המכרות – יחד עם אדריכל הנוף – מבצע דימוי של תהליך הכרייה והשיקום של השדה כולו. שיטה זו מאפשרת לבצע תכנון טוב יותר ושיקום מדויק ואיכותי במהלך הכרייה. ועל זה נאמר, "סוף מעשה במחשבה תחילה".

השטח משוקם – הייעוד חדש

ברותם מאמינים כי עבודת כרייה בת קיימא, המלווה בשיקום מקצועי של השטח, מועילה לחברה ולקהילה ואינה פוגעת במרקם הטבע והסביבה. לאחר תום השיקום, השטח יכול לקבל ייעוד חדש. ישנם גם מסלולי לימוד כמו במכתש הקטן, ומסלולי טיול כגון דרך המטיילים בצין. ייעודים נוספים הם נקודות התצפית בשדה הבולבוסים בצין – אתר להמחשת ערכי טבע ונוף, ועד שיקום נופי-אקולוגי מלא, כפי בוצע באזורים רבים (שדה גוב, שדה חצבה ב', אורון, חצבה דרום, שדות הר ההר ועוד).

תמונות מהשיקום באיזור צין

תמונות מהשיקום באורון

תמונות משיקום שדה גוב

שיקום שדה חגור

אורי יסעור. 

המאמר פורסם גם ב"עלי רותם", גיליון 12. 

דף הבית