מכרה הפוספטים בהר בריר ליד ערד = חיים
שנים של התנגדויות של קומץ מתושבי העיר שגורמים נזק בלתי הפיך לעיר ערד וממשיכים לזרות חול בעיני הציבור בנתונים לא נכונים. קל מאד ליצור פאניקה בעיני הציבור בהצגה של נתונים שמנופחים ללא שום בסיס עובדתי. האם הכותב מתייחס לעובדה שרבים מהחותמים בעבר לא גרים בעיר? האם הכותב ביקר בחברת רותם וראה במו עיניו את תהליך הכרייה ששדה בריר יופעל?
מהו מכרה פוספט?
חומר חיוני בשרשרת המזון שכל אחד מאיתנו צורך. משמש להעשרה של גידולים שונים וליצירה של מזון איכותי. בתנאי גידול מבוקרים ע"י כל גופי הבקרה של רשויות המזון בעולם. נכון שהכרייה נעשית בעומקים שונים, אך הבקרה שתעבור הכרייה והרצון של חברת רותם לעמוד בכל הביקורות היא המפתח לפתיחת המכרה. הנתון שמראה את גודל המכרה (השוואה לעיר רמת גן) היא הצגה פופוליסטית ומראה בהמשך הכתבה על ניסיון ליצור קונפליקט מול הבדואים. (מדוע נמנע הכותב לציין שהממשלה החליטה על תוכנית של ישוב הבדואים בישובים קבועים).
אני בטוח שאם הכותב היה מגיע לסיורים שחברת רותם ערכה לתושבי העיר, בעיקר שהמרחק של המכרה מהעיר ערד והשפעת הרוחות על העיר לא תפגע בתושבים, העובדות שנכתבו על ידו היו הרבה יותר מדויקות. אני בטוח שאם הכותב היה מציג מחקר על השפעות ובריאותיות שסופות האבק (שמכילות אבקנים ממטעי הזית הניטעים ממערב לערד) שקיימות באזור ערד היה מגלה שהם הרבה יותר מסוכנות בריאותית לתושבים מאשר פתיחת מכרה.
האם יש סכנה בריאותית לתושבי העיר?
בכל המאמרים שמנסים להתבסס על שני ד"ר מכובדים ככל שיהיו, הכול מבוסס על תיאוריות שמעולם לא הוכחו. אני, שעובד בחברה 30 שנה מתוכם 26 שנה במכרה לא ראית עובדתית עובדים שחלו בסרטן מהעבודה במכרה. האם הד"ר הנכבדים ביקרו במכרה וערכו מחקר והציגו נתונים עובדתיים שהראו השפעה על בריאות העובדים? הצגת הנתונים במאמר מראים שהכותב מנסה ליצור דה לגיטימציה בעיני הקוראים. יותר מכך, משרד הבריאות משך את הדוח של ד"ר בר חנא ודובנוב, משום שהתקפות שלו לא עמדה במבחן המדעי המאפשר פרסום. כלומר, צריכים וחייבים להתעלם מן הדו"ח הזה, בדיוק כמו שעשה משרד הבריאות, שהוא הגוף שכולנו סומכים עליו ועל חוות הדעת וההנחיות שהוא מפיק לציבור הרחב.
האם תהיה פגיעה אקולוגית ונופית?
תושבים שסיירו באתר הכרייה נכחו לדעת שהכרייה עובדתית לא תפגע בנחל קינה או באחד מהאתרים הנופיים שסביב המכרה. התיאור על פריצה של דרך שתפגע בנוף מראה שוב על ניסיון ליצור הפחדה. האם הדרכים הרבות שתושבי הפזורה פתחו והתיישבות שלהם על אזורים מתויירים (ראה שדה זהר) אין בה פגיעה בהשקפת עולמך? אולי הכותב לא מודע, אך רבים מתושבי העיר ערד שעובדים ברותם הם מטיילים קבועים באזורים האלה.
מה תהיה השפעה של המכרה על העיר ערד?
החזון של מקימי העיר היה ליצור עיר עם איכות חיים. איכות חיים לא מתבססת רק על אוויר נקי. איכות חיים מתבססת על אנשים שחיים בכבוד ונותנים המשכיות לקיום העיר. לאורך שנות קיומה של העיר רבים מתושבי העיר התפרנסו מהמפעלים שקמו לאורך השנים באזור ערד. לאורך השנים תושבים רבים שחתמו על מכתב ההתנגדות הגיעו לרמת חיים בזכות המפעלים הכימיים.האם הם חשבו קדימה? לא בטוח.
הפרנסה אפשרה לתושבים לקיים מערכת שנותנת חינוך ברמה גבוהה (ראו לאן הגיעו רבים מילדי ערד) תרבות ספורט ותשתיות ברמה הכי גבוהה. כל זה היה טוב עד לפני 20 שנה. היום העיר צריכה שינוי.
שינוי יבוא מלהפסיק לחשוב צר. במקום לחשוב איך לא, בואו נחשוב איך כן וניתן לתושבי העיר אפשרות להמשיך להתפרנס ולקדם את העיר גם בעזרת המכרה. המפעלים חייבים להמשיך להתקיים ולתת פרנסה לתושבי הנגב. בלי כרייה של פוספט לא יהיה קיום למפעלים ורבים עלולים להימצא ללא פרנסה.
קוראים יקרים
העולם מתקדם. מחקרים שנעשו בעבר בתנאים שונים יכול להיות שאינם רלוונטיים למחקרים שנעשים היום, בשיטות הרבה יותר מתקדמות. חברת רותם מצהירה בכל מקום שהיא תעמוד בכל תנאי הביקורת. אני כתושב העיר 48 שנה מאמין שהדרך היחידה לקדם את העיר ולאפשר את קיומה היא מתן לכל גוף שרוצה להקים מקור פרנסה את כל האמצעים לבצע. וכן אני מוכן שילדי יגורו בעיר גם לאחר פתיחת המכרה.
אהרון דנציגר, תושב שהעיר חשובה לו.
מאת אהרן דנצינגר, עובד חברת רותם ותושב ערד, פורסם ב"ערדניק" ב26.1.2012, כתגובה למאמר "מכרה הפוספטים בהר בריר" של איתן שקד, פורסם ב19.1.2012.
