כל מה שרצית לדעת על משבר שדה בריר ולא העזת לשאול
בתחילת 2014 תכריע כיל היכן תרכז את תעשיית הפוספטים שלה: בישראל או במקום אחר בעולם.
תעשיית הפוספטים היא ממוקדי התעסוקה החשובים במזרח הנגב. מתפרנסות ממנה כ-9,000 משפחות מדימונה, ערד, באר שבע, ירוחם ויישובים נוספים ברחבי הארץ.
עתודת הפוספט במכרות הקיימים (צין, אורון ורותם) תסתיים בתוך כעשור (הרף עין במונחי פיתוח שדות כרייה). עתיד הפעילות תלוי בהיתר לפעילות במכרה חדש: שדה בריר.
התהליכים הבירוקרטיים למתן היתר כרייה בשדה בריר נמשכים כבר שני עשורים – על אף שהשדה מצוי בשטח המיועד בתכניות המתאר השונות לכריית פוספטים, ועל אף שמשרדי הממשלה השונים, בהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד האוצר, משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה, רואים בו את העתודה הריאלית היחידה לעתיד תעשיית הפוספט בישראל.
הכרייה בשדה בריר מתעכבת בשל סחבת וגרירת רגליים במשרד הבריאות. בידי המשרד חמש חוות דעת שונות (אחת נגד כרייה והשאר בעדה, כולל חוות דעת של אנשי המשרד עצמו) בנוגע להשפעת הכרייה על תושבי ערד והסביבה, והמשרד אינו מעוניין להחליט בנושא.
הדרג המקצועי במשרד הבריאות קבע כי "במטרה לגבש המלצה מקצועית בעניין הנזק העלול להיגרם לבריאות הציבור כתוצאה מהפעלת מכרה פוספטים בשדה בריר, אין להסתפק במודלים התיאורטיים, אלא לדרוש ביצוע מדידות בשטח וניתוח תוצאותיהן".
כיל ורותם קיבלו את החלטת משרד הבריאות ומוכנות להעמיד את כל האמצעים הדרושים לשם כך.
סגן שר הבריאות הקודם ח"כ הרב יעקב ליצמן החליט להקפיא את ההחלטה לאפשר בדיקה באמצעות כרייה ניסיונית, וזאת בניגוד להחלטת הדרג המקצועי במשרד הבריאות. ליצמן, חסיד גור, תירץ את החלטתו בטענה שתושבי ערד מתנגדים לכרייה. נציין כי קבוצה גדולה מחסידות גור מתגוררת בעיר ערד.
חוות הדעת מאת ד"ר מיכה בר חנא וד"ר דובנוב היא הבסיס היחידי לטענות מתנגדי הכרייה. חוות הדעת הראשונית נכתבה לאחר שמתנגדי המכרה פנו אל ד"ר בר חנא, בהיותו חבר במחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, ושכרו אותו כדי לכתוב באופן פרטי חוות דעת בנדון. מחקרו הראשון של בר חנא נעשה עבור ולמען המתנגדים. יצויין כי, ד"ר בר חנא אימץ בחוות דעת זו מודל השפעה בריאותית הנכון לזיהום אוויר עירוני מחלקיקים הנובעים מתוצרי שריפה ולא מקרקע טבעית.
כל חוות הדעת שנכתבו לאחר מכן שללו מן היסוד את התיאוריה של בר חנא, כולל חוות דעת של שני פרופסורים מעובדי משרד הבריאות ושל פרופסור שפירא שמונה ע"י משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה, קבעו כי המחקר של בר חנא פגום מיסודו, וכי המרחק הגדול (4-8 ק"מ) מבטיח כי לא יהיה בערד זיהום אוויר של אבק, ובוודאי לא של גזים וחומרים אחרים.
כל המחקרים מראים כי לא תהיה הרעה בתנאי איכות האוויר בערד. לא תהיה כל תוספת רדון או גז אחר בעיר כתוצאה מפעילות המכרה.
לא ייעשה שימוש בכבישים הקיימים לשם פעילות הכרייה והתנועה לא תתנהל בקרבת ערד, ולכן לא תהיה לכך כל השפעה על ערד והסביבה.
רותם אמפרט נגב מתחייבת: לעבוד בהתאם לסטנדרטים המחמירים ביותר בעבודות הכרייה; לבצע כרייה ניסיונית במשך שנה, שלאחריה תתקבל החלטה סופית בהתאם לתוצאות; תוקם ועדת מעקב ממשלתית/ציבורית שתבצע בקרה בכל תקופת הניסיון; מנהל המכרה יעבוד תחת צו אישי; יוקמו תחנות ניטור קבועות לניטור רציף; הפיקוח על מערך הניטור באחריות היחידה הסביבתית – נגב מזרחי; תופסק הפעילות במכרה בעת תנאים מטאורולוגיים קשים, הגורמים להסעת אבק לאזורים רגישים הסמוכים למכרה; וכמובן – שיקום שטחי הכרייה.
