שדה בריר: מערכה צודקת, אחראית וחשובה
מאת יעקב כחלון
הקיץ שוב בפתח. יש כאלה שהחום והאבק של הנגב מכבידים עליהם, ויש כאלה שהם דווקא גורמים להם להזדקף בגאווה ולהיזכר בנוסטלגיה בעבר – בהקמתה באורון לפני 61 שנה של חברת רותם אמפרט נגב, אז חברת "פוספטים בנגב", דוגמה ומופת לפעילות ציונית חלוצית.
הדרכים לא היו דרכים, הציוד היה מיושן, התנאים היו קשים, וכפי שהיטיב לספר אחד מוותיקי החברה: "עבדנו על הכלים, לא היה מזגן, אפילו חלונות לא היו, היה מזג אוויר טבעי". למרות התנאים הקשים, תחושת השליחות ששררה באותם ימים במדינת ישראל הצעירה, יחד עם הכמיהה לפרנסה, עשו את אנשי פוספטים בנגב נחושים, חדורי מטרה ומלאי תושייה, ובכוחותיהם אלה הביאו את החברה עד הלום.
לאורך שנותיה ידעה החברה אתגרים ומשברים, הן בתהליכי הייצור והן בשווקים שלה. אף אחד מאלה לא ריפה את ידי ההנהלה או את ידי העובדים. גם כשהיה קשה, אנשי המדבר הנחושים לא הרימו ידיים.
אלא שהמשבר שאנו יודעים בימים אלה הוא שונה וחריף מתמיד. מיום לידתה בשנת 1952 ועד היום, החברה שלנו מבססת את פעילותה על תהליך אינטגרלי אורכי, המתחיל בכריית הפוספט ונמשך בהעשרתו במתקני ההעשרה, בייצור החומצה הגופרתית, ומשם לייצור חומצה זרחתית והלאה – לייצור הדשנים.
כדי לייצר חומצה זרחתית (ירוקה) אנחנו משתמשים בסלע פוספט דל אורגני; דהיינו, פוספט שתכולת החומר האורגני בו קטנה. לייצור הדשנים אנחנו משתמשים בחומצה הזרחתית שייצרנו ובסלע עם תכולת חומר אורגני גבוהה, שנקרא פוספט גבה אורגני.
לאחר שנים רבות של כרייה, רזרבות הפוספט דל האורגני שלנו הלכו והתמעטו. נותרו לנו רק עוד כ 10-8- שנות עבודה של כריית פוספט דל אורגני. אם לא נוכל לייצר חומצה זרחתית, לא נוכל כמובן לייצר דשן – ופעילות החברה תיעצר.
אנו נתקלים בהרבה התנגדויות, של תושבים מערד ושל משרד הבריאות, בנימוק של סכנה הצפויה לתושבים מכרייה בסמוך למקום מגוריהם. התנגדויות אלה נובעות ממגוון מניעים וסיבות,החל במניעים פוליטיים ועד חוסר הבנה ובורות. אמירתנו ברורה ופשוטה: "אין כל סכנה בריאותית בכריית פוספט". והראיה הטובה לכך היא אנחנו, העוסקים במקצוע מזה 60 שנה, יום יום, שעה שעה, 365 יום בשנה.
מאחר שרותם אמפרט נגב, וכיל בכלל, סובלות מתדמית ציבורית שלילית מאוד, אנו מתקשים לשכנע בצדקת דרכנו. מסיבה זו, הצענו את ההצעה הבאה: הבה נפתח פס כרייה ניסיוני, שינוטר באופן רציף על ידי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ויאפשר למדוד את השפעות הכרייה. הניסוי ייערך במרחק של 8 ק"מ מערד, ולא יסכן איש מתושביה. הצעה זו מונחת היום על שולחנה של שרת הבריאות יעל גרמן.
אנחנו נמצאים בתקופה קריטית להמשך קיומה של החברה שלנו. במסגרת המאבק שלנו עלינו לשקף לכלל הציבור, ולשרת הבריאות בפרט, כי פועלנו אינו מהווה סכנה לבריאות! עלינו להציג את החברה שלנו, את פעילותה, את השקיפות שאנו מנהיגים ואת תהליכי הבקרה והבדיקות הקפדניות שאנו מקיימים לאורך השנים. וכמובן – את עובדת היותנו כאן כבר 60 שנה.
כולנו ביחד, כתף אל כתף, נצרף למעגל ההבנה והתמיכה את המשפחות, החברים, המכרים ואת כל מי שאנו פוגשים, מתוך הידיעה והביטחון כי אנו מקיימים מערכה צודקת, אחראית וחשובה מאין כמוה.
פורסם לראשונה ב"חדשות רותם אמפרט נגב", יוני 2013
