כרייה מתקדמת
החברה היחידה הכורה פוספטים בישראל היא כיל רותם, המחזיקה בשלושה מכרות באזור הדרום – אורון, צין ומישור רותם. באזור ערד נמצאים המרבצים הגדולים ביותר של המחצב: כ-560 מיליון טון מתוך כ-2 מיליארד טון, שמוערך כי קיימים בשטח ישראל.
מכרה פוספט: תדמית מול מציאות
כאשר מדמיינים "מכרה" לרוב אנו רואים בעיני רוחנו בור ענק בקרקע או מכרות תת קרקעיים, המהווה פצע בנוף ומפגע סביבתי רווי אבק וזיהום. המציאות באתרי הכרייה של רותם מוכיחה את ההיפך. טכניקות הכרייה המתקדמות כיום משלבות שיקום אקולוגי מלא של הקרקע במקביל לתהליך הכרייה, עם מזעור מוחלט של מטרדי אבק, אשר בפועל אינם שונים מאזורים אחרים בנגב. יתרה מכך, בשדה בריר מתוכננת כרייה בתא שטח אחד המהווה כ-4% משטח השדה. לאחר סיום הכרייה ישוקם אותו תא הכרייה. תהליך השיקום האקולוגי הוא היום חלק בלתי נפרד מפעילות כריית הפוספטים על ידי כיל רותם. כאשר לכל תכנית כרייה מוצמדת מרגע תכנונה גם תכנית שיקום אשר מבטיחה חזרה של האזור למצבו הטבעי במהירות וביעילות. שיקום אקולוגי במקביל לכרייה כולל לבד משחזור פני השטח, גם את התאמת השטח לבעלי החיים אשר חיים בו והחזרה טבעית של הצמחייה המקורית. כמו כן, כל סוג קרקע, מוחזרת למקומה המקורי, קרקע מוואדי חוזרת לוואדי, קרקע ממדרון חוזרת למדרון. כך, לאחר סיום הכרייה ועבודות השיקום האקולוגי מתאפשרת התחדשות מלאה של המערך האקולוגי. מחקרים אקדמאיים הנעשים באוניברסיטת בן גוריון על ידי מומחה בין לאומי בתחום מלווים ומשפרים את תהליך השיקום כל הזמן.
מדיניות איפה ואיפה
בכסייפה, העיר הבדואית הקרובה לאתר, יש זיהום אוויר משמעותי כתוצאה מפעילות כרייה אחרת, אך לא של פוספטים ולא בשל פעילות כיל או כיל רותם, אלא בשל פעילותה לא מבוקרת של מחצבת חול הפועלת שם מזה כשני עשורים. בנוגע לפעילות מכרה זה, המזהם את האוויר והסביבה באופן מובהק וניכר, לא נשמעות מחאות קולניות כמו אלה הנשמעות מפי אלו המוחים על מכרה פוספטים. גם באזור התעשייה של ערד פועל מכרה חול כבר שנים רבות ובתפוקה הגדולה ממה שמתוכנן בשדה בריר. במחצבה זו אין שיקום, אין ניטור צמוד ולמרבה הפלאאין גם מאבק. בניגוד למכרה החול בכסייפה ובערד, פעילות הכרייה של כיל רותם מבוצעת באופן שלא מותיר כמעט כל סימן סביבתי. זו האמת.
