שדה בריר – עתיד תעסוקתי בנגב
בתקופה בה מצב התעסוקה בנגב הינו משתנה בשל שינויים בסביבה העסקית, החשיבות של שדה בריר הנה מתגברת יותר ויותר, כגורם אשר יבטיח תעסוקה איכותית ויציבה לרבים מתושבי הנגב בעשרות השנים הבאות. מזה ששה עשורים מהווה כיל את הקטר הכלכלי והתעסוקתי של הנגב, באמצעות מפעליה, ובפרט אלו בתחום כריית הפוספטים. חמישית מסך הפעילות הכלכלית בנגב מיוצרת על ידי כיל. במספרים אחראית כיל לפרנסתן של כ-30,000 משפחות, רובן מהנגב, והיא מייצרת באזור פעילות בהיקף של 10 מיליארד ₪ בשנה.
הנגב – אוצר הטבע של ישראל
מדינת ישראל לא בורכה בשפע של אוצרות טבע. הפוספטים המצויים בנגב הם מהמחצבים החשובים והחיוניים ביותר בעולם. למעשה, אין להם תחליף כחומר גלם לתעשיית הדשנים המבטיחה חקלאות בת קיימא. הפוספט ומוצריו חיוניים גם לתעשיות רבות ומגוונות אחרות ומשמשים מרכיבים במוצרים שכולנו מכירים כמו אבקות כביסה, מוצרי מזון, חומרים למניעת אש ותרופות. חשוב לציין כי מרבצי הפוספוריט בישראל מצויים אך ורק בנגב, בעיקר בצפון מזרח הנגב. חברת "כיל רותם", כורה מרבצים של סלעי פוספוריט בשלושה אתרים בנגב: מכרה אורון, מכרה צין ומכרה רותם.
שדה בריר – קרש הצלה כלכלי לנגב
שדה בריר מהווה קרש הצלה כלכלי עבור תושבי הנגב. מדובר בשדה המשתרע על חלקה הקטן של בקעת ערד, על פני שטח של כ-13 קמ"ר. רזרבות הפוספט המוערכות בשדה הן כ-65 מיליון טון גלם, כאשר רזרבות אלו מיועדות לספק חומר גלם למתקני מפעל רותם. סלעי הפוספוריט שייכרו בשדה בריר מיועדים להובלה למפעל רותם שבמישור רותם בתוואי דרך שייסלל בשטח כאשר בשלב השני יתכן שייבנה מסוע שיוביל את חומר הגלם למפעל ללא תנועת משאיות. השדה ממוקם באזור קרוב יחסית למפעלי העיבוד במישור רותם, כאשר התנובה לקמ"ר היא הגבוהה ביותר בנגב ועדיפה גם מהבחינה הסביבתית. חשוב לציין כי על פי בדיקות מקיפות ומקצועיות שבוצעו מטעם המדינה, נמצא כי אין חלופה ריאלית וישימה לשדה בריר.
