שנים של התנגדויות של קומץ מתושבי העיר שגורמים נזק בלתי הפיך לעיר ערד וממשיכים לזרות חול בעיני הציבור בנתונים לא נכונים. קל מאד ליצור פאניקה בעיני הציבור בהצגה של נתונים שמנופחים ללא שום בסיס עובדתי. האם הכותב מתייחס לעובדה שרבים מהחותמים בעבר לא גרים בעיר? האם הכותב ביקר בחברת רותם וראה במו עיניו את תהליך הכרייה ששדה בריר יופעל?
נפתח ונאמר כי אין כל חידוש ואין כל חדש בחומר שהועבר אלינו בנושא ההשפעה של הכרייה בשדה בריר על תושבי האזור.
מומחים בעלי שם ומתחומים שונים – גיאולוגיה, סביבה, ובריאות הציבור – בחנו את הנושאים הללו והגיעו למסקנה כי אין סכנה בכרייה בשדה בריר לתושבי האזור.
העתירה, שהגישו אנשי רוצים לחיות בלי מכרות, שעניינה ניסיון לעצור את תהליך בחינת ההשלכות הבריאותיות של הכרייה בשדה בריר על-ידי משרד הבריאות, נדחתה ע"י שופטי בג"צ.
חברת גיאופרוספקט, שהכינה אתהתסקיר המלא על שדה בריר, הכינה גם התייחסות מפורטת לטענותיהם של הד"ר ברחנא והד"ר דובנוב, שפעלו מטעם עיריית ערד ופרסמו את חוות הדעת שלהם במאי 2008.
ההתייחסות של גיאופרוספקט מסתמכת הן על הממצאים שעלו מהתסקיר שביצעה, והן על חוות הדעת של הפרופ' ריבק, הפרופ' כראלוהד"ר משה שירב.
על פי חוות דעת שהגיש הד"ר אלי שטרן, מומחה בעל שם עולמי להשפעות קרינה, עולה כי אין לצפות לכך, שפעילות שוטפת של המכרה בשדה בריר תגרום לסיכון הנובע מחשיפה רדיולוגית בקרב תושבי ערד, כסייפה והסביבה.
חישוביו של הד"ר שטרן בוצעו על פי פרמטרים מחמירים יותר מהפרמטרים שנקבעו בתקינה הבינלאומית.
תסקיר מקיף, שביצעה חברת גיאופרוספקט - תסקיר שהוכפף לקריטריונים של המשרד להגנת הסביבה, החמיר מאוד בנושאי מקדמי הפליטה, אף מעבר לנדרש בהנחיות ההחדשות של ה-EPA, והתייחס לחוות דעתם של הד"ר דובנוב וברחנא – קובע:
לא תהיה הרעה בתנאי איכות האוויר בערד, ועל כן לא יהיה שינוי בנושא מחלות נשימתיות.
לא תהיה כל תוספת ראדון בעיר ערד כתוצאה מפעילות המכרה ולכן לא תהיה עלייה במחלות סרטניות.
הפיצוצים לא יורגשו ולא יישמעו ולכן לא תהיה כל השפעה בריאותית.
פרופ' רפאל כראל, מומחה לרפואה תעסוקתית ולבריאות הציבור, קובע:
"בהסתמך על נתוני התסקירים השונים שהובאו לידיעתי הרי שלהערכתי, לא צפויה כל תוספת תחלואה באוכלוסית העיר ערד (או באוכלוסית כסייפה) בגין הפעלת המכרה בשדה בריר, לא בהקשר עם סיכוני גז הראדון ולא בהקשר עם סיכוני האבק".
הפרופ' יוסף ריבק, מומחה בעל ותק רב ברפואה ציבורית, סביבתית ותעסוקתית, לשעבר ראש המרכז לרפואה תעסוקתית בשירותי בריאות כללית, וראש מכון המחקר הארצי לבריאת תעסוקתית וסביבתית המשותף לקופ"ח כללית ואוניברסיטת תל אביב. קובע:
"אין סיכוי שהכרייה בשדה בריר תגרום לשינוי ברמות הראדון בעיר ערד ו/או בישובים הסמוכים האחרים ואין לייחס לה כל השפעה על תוספת תחלואה או תמותה".
ד"ר משה שירב-שוורץ מהמכון הגיאולוגי קובע: אין לצפות לעלייה ברמת הראדון באויר בתחום העיר ערד, הנמצאת במרחק של כ-4 ק"מ מקצהו הצפוני של שדה בריר, בגין נדידת מסות אויר.